פרק מלא מתוך הספר 'מצמיחים ברשת'

אין לשכפל, להעתיק, לצלם, להקליט, לתרגם, לאחסן במאגר מידע, לשדר או לקלוט בכל דרך או בכל אמצעי אלקטרוני, אופטי או מכני או אחר, כל חלק שהוא מהחומר בספר זה. שימוש מסחרי מכל סוג בחומר הכלול בספר זה אסור בהחלט, אלא ברשות מפורשת בכתב מהמחבר.

פרק 6. איך לייצר שיח אמיתי וכן עם הילד או הכיתה לגבי הרשת החברתית

6.1 כמו לספר לחבר הכי טוב על פאשלה או על משהו שאני גאה בו

האסטרטגיה החינוכית הטובה והיעילה ביותר כהורים היא לספר לילד בכנות על החיים שלי: ילדים ובני נוער חשים לרוב ש"מרבית האנושות" – ההורים, הדודים, האחים, הסבים, המורים והמבוגרים ברחוב בכלל – רוצה להטיף להם בכל רגע לגבי מה הם עשו לא בסדר. לכן רבים מהם, גם ילדים עם התנהגות מצוינת, מגיבים בניסיון "לזפזפ" אותנו בכל פעם שהם מריחים הטפה מתקרבת. אם נהיה כנים עם עצמינו, מרביתנו עושים זאת גם היום כמבוגרים כלפי הורינו. כאשר ילד שומע הטפה מתקרבת הוא נוהג להרים את ההגנות שלו ובכך חוסם את יכולת ההקשבה שלו, והסיכוי שייאמץ שינוי בהתנהגותו פוחת.  

לשיח בו אנו משתפים את הילד בחיים האישים שלנו יש מספר יתרונות:

  • הכנות עשויה להפוך להדדית יותר.
  • הילד קשוב, ההגנות שלו אינן חוסמות את השיח וכך הוא יכול ללמוד מהי ההתנהגות הנכונה.

הדבר נכון לגבי כל נושא בחיים, אך אם נתמקד כרגע ברשת ובהשפעותיה, הרי שישנה חשיבות לשתף את הילד בכל פעם שקורה לי אחד מאלו:

  • "פאשלות" ודברים שאני קצת מצטער שכתבתי, העברתי, שלחתי, או עשיתי.
  • סכסוכים שלי או של עמיתים שלי אשר התחממו בקבוצה… ונראה לי כי פנים אל פנים הם לא היו מתחממים כך.
  • בושה שהרגשתי על מקרה שבו לא הגבתי בקבוצה.
  • תקשורת רשת שאני באמת גאה בעצמי על איך שניהלתי. למשל מייל שהתאפקתי ולא עניתי עליו; הגנה על חבר בקבוצה או על שמו הטוב אם אינו נמצא בקבוצה; פרישה מקבוצה שהפכה שלילית מדי בשבילי.
  • חבר אחד לפחות שמוסיף "שמן למדורה" כשאני עצבני, ולכן אם אקשיב לו, אני עלול לעשות מעשים שאתחרט עליהם. חבר שמקרר אותי, שאני יכול להראות לו לפני שאני שולח, או לעשות הפסקה אם יאמר לי שהגזמתי בתגובתי.

טכניקה פשוטה נוספת שעוזרת לנו כמנחים להימנע משיח חינוכי, היא לוודא שאיננו גולשים לשיח שנועד לילדים. לילדים יש מומחיות "להריח" ולזהות מתי השיח הוא חינוכי וקצת פחות אותנטי. כדאי לדמיין שאנו מספרים דברים לחבר קרוב שלנו במקום לילד. מי שיבחן דיאלוגים שיש לו עם חברים טובים, ישים לב שבשיחה עם חבר טוב אנו לא שיפוטיים בדרך כלל, ואם נגלוש אפילו למעט שיפוטיות, תזכה התגובה שלנו למבט מזלזל או זועם. שווה להשקיע מחשבה בשאלה מיהו האדם אשר יכול לומר לנו דברים קשים על התנהגותנו ועדיין נקשיב לו בפתיחות. נשאל את עצמינו כיצד הוא עושה זאת?

חשוב להדגיש, שלא מדובר בהצעה להימנעות מהבעת דעה. בפני חבר טוב אנו מביעים את דעתנו כאשר הוא עושה טעות, או פוגע בעצמו. אך אנו עושים זאת באופן מכבד, מדויק ומדורג, באותו אופן כדאי שנשוחח עם ילדינו.

כשנרצה לשאול שאלות, חשוב להתחיל בשאלות פתוחות. זאת משום ששימוש ברשתות החברתיות מתפתח ללא הרף, המהירות בה אפליקציות חדשות מוטמעות, והשימוש, היצירתי לעיתים, שילדים עושים בהן מקשה עלינו לדעת במה בכלל להתמקד. היבטים רבים של אופן השימוש לא רק שאינם ידועים לנו, אלא שאפילו איננו יודעים שאיננו יודעים. למשל בסדנאות כשאלת בסיס פתוחה אנו שואלים "מה הדברים הקטנים הכי מבאסים שילדים עושים ברשת?"

6.2 פחות חטטנות זה יותר שיח פתוח

40% מהילדים מדווחים כי הם מתחרטים על משהו שכתבו או שיתפו ברשת בחודש האחרון (על פי נתוני מחקרים מישראל ומארה"ב). נושא זה יכול להוות פתח טוב לשיח, היות ולא מדובר בהתנהגות שההורה מבקש מהילד לנהוג בה, אלא באינטרס של הילד כפי שהוא עצמו תופס אותו.

כהורה, אני יכול לדבר עם הילד בנוגע לדברים שהוא היה עושה היום אחרת, או לשתף אותו מה הטריקים שעוזרים לי להימנע ממצבים שבהם אני עלול לפעול ואחר כך להתחרט. כל זאת מבלי לחקור על פרטי מקרה מסוים, או אפילו לדעת על איזה מקרה מדובר. שיח עם הילדים יכול להיפתח כך [יש לומר בטון שקט ורגיש]:
"אל תגיד לי כלום, לא רוצה פרטים, אבל… יש לך מקרה בראש שאתה מתבאס שכתבת או שלחת משהו?… [לתת כמה שניות למחשבה].

"…אל תגיד לי כלום, רק תעשה עם הראש אם כן… אני לא שואל אותך על המקרה, אבל יש לך בראש כיוון מה היית עושה קצת אחרת…?"

מניסיוננו כמנחים, אפשר לנהל עם ילדים שיחות שלמות, עמוקות, לעיתים עצובות, כאשר אנו ולפעמים אף הכיתה, לא יודעים מה המקרה שהם מדברים עליו. בשביל לעזור להורים להתגבר על הצורך הבוער לדעת את פרטי המקרה שהילד מתחרט לגביו, כדאי לזכור כל הזמן שני דברים:

  • אם הילד מתחרט על זה, סביר שגם אני כהורה אחשוב שעדיף היה אם הוא היה נמנע מלעשות זאת.
  • מה שחשוב באמת הוא לא מה קרה לפני שבועיים, אלא אילו כלים אתן לו כעת, וכיצד הוא יתמודד בפעמים הבאות שמקרה כזה או דומים לו יתרחשו.

6.3 לתעל את השעות הרבות של ילדים בישראל ברשת ללמידה רגשית-חברתית

את המצב בו הילדים בישראל גולשים ברשת בהיקף שעות קיצוני יחסית לעולם, יש לשנות ברמה הלאומית, הבית-ספרית, וברמת הילד הבודד שבאחריותנו. במקביל יש לשאוף לתעל את השעות בהן הילד שוהה ברשת ללמידה רגשית-חברתית. קיימות עדויות מחקריות וחינוכיות המעידות שניתן לעשות זאת. ביכולתנו לתעל את זמן שימוש הילדים ברשתות החברתיות, באמצעות הזמנתם לצפייה מושכלת באינטראקציה ובדינמיקה של חבריהם כאשר הם מתקשרים למשל בוואטסאפ עם ילדים אחרים בקבוצה. 

בהזמנת הילדים להתבוננות על התנהגותם של אחרים יש יתרון נוסף שלא קיים כאשר הילד עצמו מעורב בהתרחשות. שיחה העוסקת במקרה בו הילד עצמו היה מעורב, עשויה להעלות התנגדות ומגננה. לעומת זאת, כשנבקש מהילד לחשוב או לנתח התנהגויות מוזרות של ילדים אחרים ברשת שנתקל בהן, מבלי צורך לשתף אותנו בפרטים, הוא עשוי ליהנות משיח כזה ולחוש כמי ש"יודע הכול" שהרי הוא מזהה התנהגויות כאלו. ברמת הקבוצה, כשנשאל ילדים מי ראה תופעות מסוימות (כמובן בלי צורך לשתף במי מדובר), הם ישמחו להראות לכולם כיצד הם מתבוננים בחוכמה בדינמיקות הכיתתיות.

השאלות יכולות להתייחס להתנהגות שהילד היה עד לה או אפילו חווה אותה

בשאלות לגבי מצבים שהילד עצמו היה מעורב בהם, החיסרון הוא שהילד עלול לחוש שמדובר בחטטנות ולסגור את עצמו בפני דיאלוג פתוח. לכן אם בחרנו לשאול ביחס להתנהגויות שהילד עצמו חווה, חשוב שנתמקד במצבים בהם הילד הוא הנפגע ולא האשם. היתרון בכך הוא שילדים מוצאים בקלות מקרים בהם הם נפגעו, ובחלק מהמקרים הם יודעים ששיתוף של ההורים בכך יזכה באהדה כלפיהם.

כל תופעה הנוגעת לתקשורת ברשת שאנו מבקשים ללמד את ילדינו לגביה, נציע לילדינו להתבונן בה באמצעות תקשורת של ילדים אחרים.

  • החרפת סכסוכים:
    אם נרצה למשל ללמדם שהתקשורת באינטרנט מחריפה סכסוכים נוכל לשאול כך:
    • "אל תספר לי כלום, אבל האם יצא לך לראות ריב שהתחמם בוואטסאפ ואילו פנים אל פנים לא נראה לך שזה היה מתחמם ככה?", אם הילד משיב כן, נוכל לשאול שאלות מלוות "תחשוב, מה ראית שם? איך זה קורה? אם אתה היית היועץ של אחד הילדים שם מה היית אומר לו?"
  • אכזריות:
    • הילד כעד: "אל תספר לי כלום, אבל יצא לך לראות חבר שאומר משהו גועלי ונראה לך שפנים אל פנים הוא לא היה אומר זאת ככה?"
    • הילד כנפגע: "אתה לא צריך לספר לי אם אתה לא רוצה, רק תעשה לי עם הראש סימן אם יצא לך שמישהו אמר לך משהו גועלי ונראה לך שפנים אל פנים הוא לא היה מעז?"
  • קבוצות גדולות מייצרות שיח שלילי: 
    • "תחשוב על הקבוצות הכי גדולות שאתה חבר בהן, וקבוצות אחרות של ארבעה חמישה ילדים. יצא לך לעקוב ולראות מה שונה בתקשורת בין הקבוצות? באווירה?"
      המסר: ככל שיש יותר משתתפים בשיח, גוברות הביקורת וההתלהמות, נוצרות קטטות ואיכות השיח יורדת (ד"ר אורלי מלמד "הפרדוכס הביקורתי").

"איפה נראה לך שילד נעלב יותר, כשמקללים אותו בקבוצה של שלושה ילדים או בקבוצה של שלושים?" 

למורים – שיעורי בית מכינים בוואטסאפ: למורים נציע לקחת את השאלות כאן ולהפוך אותן ל"שיעורי בית", בהן ילדים מקבלים משימה לעקוב, לנתח ואפילו לתאר בכתב דינמיקות ברשת.

זה עובד גם בריאליטי? נציע כאן, גם אם הדבר אינו נוגע לתקשורת וירטואלית, לנצל את אותו העיקרון לתיעול הצפייה של ילדים בתוכניות ריאליטי. אנו כמובן מתנגדים שילדים יצפו בזה, אך אם זיהינו שהילדים צופים בסדרות מסוג זה, ניתן לשאול אותם שאלות חתרניות אשר יהפכו את הצפייה למושכלת יותר, למשל:

  • "מי הכי מצמיח שם? מי הכי מנביל?"
  • "איך הדמויות מגיבות להתנהגות של כל אחד מהם? למה המשתתפים האחרים מאפשרים למנביל להתנהג ככה?" 
  • גם לגבי יוטיוברים, שהופכים בימינו לגיבורי תרבות, מציעה עדי דרור ממנחות המרכז לשאול את הילדים, "מכירים יוטיובר שמצליח להיות גם מצחיק אבל גם בטוב, לא על חשבון אחרים? יש יוטיובר שמצליח להצחיק בעיקר כשהוא משפיל מישהו? יוטיובר שבמסרים שלו ובסרטונים שלו יש משהו מצמיח?" 

6.4 איך לסיים תמיד בחיובי

כקו מנחה נעדיף תמיד לסיים בטון חיובי, ובהעצמה של הכוחות והכלים שכבר קיימים אצל הילד. אנו יכולים לשאול אותו, או אותו ואת חבריו כאשר באו לביקור:

  • מה הטריקים שעוזרים לי שלא לעשות דברים ברשת שלאחר מכן אני עלול להתבאס שעשיתי?
  • מי החבר שאם הייתי מקשיב לו או מראה לו דברים לפני שאני מעלה אותם לרשת החיים שלי היו קלים יותר…?
  • מי החבר שכדאי לי לבקש ממנו שאם אני מתחיל להסתבך במשהו שיגיד לי?
  • איך אני (ההורה/מורה) או מבוגר אחר או חבר טוב שלך יכולים לעזור לך לא לעשות דברים שאתה תתחרט עליהם אחר כך?

כהורה או מורה אני יכול כמובן לשתף מהם הטריקים שעוזרים לי להימנע מדברים שאני עלול להתחרט עליהם, אבל אם אעשה זאת חשוב שאשתף רק ב"טכניקות" שאני באמת עושה בהם שימוש, ולא סתם בהצעות חינוכיות שנראות לי כמו הדבר הנכון לעשות. גם הדרך בה אספר זאת לילד חשובה – נעשה זאת באותו אופן אשר בו הייתי משתף חבר קרוב בטריקים שעובדים לי.

במערכי השיעור בפרק 11 ובפעילות הורים-ילדים בפרק 13 מופיעות לנוחיותכם כל שיטות העבודה המעשיות והשאלות הרלוונטיות. מדובר בקובץ עבודה בו מנחי מרכז מצמיחים עושים שימוש נכון לימים אלו (מחצית 2018).

רוצים לרכוש את הספר?

קבלו את הספר בחינם על ידי הצטרפות ל"עיגול לטובה"

או –

רכשו את הספר בעלות של 90 ש"ח בלבד

בין התאריכים 6-16/6/2018 לרגל שבוע הספר העברי – ניתן לרכוש את הספר 'מצמיחים ברשת' בעלות מוזלת של 75 ש"ח בלבד!

לרכישה בעלות מוזלת לחץ כאן

נגישות