סיוע למורה

מניעה והתמודדות עם תופעת החרם הכיתתי

בחירת המועד להתמודות עם החרם

בחירת מועד מתאים להתמודדות עם החרם – יש לבחור בצורה מאוזנת מתי הוא הזמן הנכון לפעול כנגד חרם. מחד, הזמן היעיל ביותר להתמודד עם חרם הוא כמובן לפני שהחל חרם והאמוציות הנלוות לעניין. מצד שני, בשל הרצון "לא לתת רעיונות" אפשר לבחור לעשות זאת כאשר יש חשש לחרם, למשל כאשר החרם קיים בכיתה מעל או בכיתה המקבילה ויש חשש לזליגה.

כיווני פעולה להתמודדות עם חרם

לצערנו בספרות המקצועית לא ניתן למצוא פעילויות ספציפיות יעילות להתמודדות עם חרם.
מפאת קוצר היריעה, לא ניתן כמובן לפרט את הפעילויות המלאות על דקויותיהן המקצועיות ואופן ביצוען אשר פותחו במרכז בנושא התמודדות עם חרם. על כן ניסינו לגבש מספר כיווני פעולה כלליים אשר עשויים לסייע.

  1. מה לעשות יצירת אמפתיה כלפי קורבן החרם ושינוי היחס כלפי החרם כעונש לגיטימי והוצאתו "מחוץ לכללים":
    גישת מרכז מצמיחים להתמודדות היא כי הדרך האפקטיבית ביותר לשבור את מעגל השתיקה של תופעת החרם היא יצירת אמפתיה כלפי התלמיד/ה עליהם מופעל החרם.
    ככל הפעילויות האחרות, פעילות זו תחשוף את מנגנון אלימות ואת הדרך להכחדתו. התהליך יחל בפעילות קבוצתית חווייתית רגשית, שהיא יעילה מהטפה, הסבר או שיח תיאורטי. אנו מציעים להתחיל את העלאת המודעות לנושא באמצעות תרגיל המדמה את האווירה השוררת בכיתה בעקבות חרם, הן מצד הכיתה המחרימה והן מצד התלמיד המוחרם. כמו כן, אנו ממליצים לזמן אנשי חינוך שחוו חרם בילדותם לספר לתלמידיהם על שאירע.
    הדמיה מפוקחת ומכילה של תופעת החרם יכולה לאפשר לילדים רבים אשר עד כה היוו "רוב דומם" במקרים כאלה, לחוש אמפתיה כלפי התלמיד המוחרם.
    יש לזכור שלא ה"הטפה המוסרית" אלא החיבור הרגשי של התלמידים לתופעת החרם הוא הטריגר היעיל לגיבוש התנגדות התלמידים לחרם .
  1. יצירת אנטיגוניזם כלפי יוזם החרם:
    דיון על מנגנון החרם מחליש את הילתו וכוחו של כלי זה. במסגרת הדיון יש להבהיר את הנקודות הבאות:
    יוזם החרם מאיים בעצם על כל הכיתה ("מי שידבר איתו יהיה גם עליו חרם") ובכך מפעיל אלימות כנגד כל הכיתה.
    יוזם החרם עושה זאת למטרותיו האישיות ולא בשל סיבה מוצדקת. מי שמוכן לשתף פעולה בחרם הוא פראייר של יוזם החרם אשר משתמש בו לצרכיו.
    מי שמשתף פעולה עם חרם מגדיל את סיכוייו, כמו את סיכוייהם של כל חבריו לכיתה, להיות הקורבן לחרם הבא. הצלחת החרם תעודד את מארגן החרם ואחרים להשתמש שוב באמצעי הזה, כמו שכישלון בארגון החרם יביא להפחתת השימוש בו.
  1. הקניית כלים שיטות אישיות וקבוצתיות למניעת החרם ושבירת החרם שכבר מתקיים:
    למרות השוני בכלים שיש להפעיל ביחס לחרם לפני שהופעל, עם הפעלותו וכאשר הוא בעיצומו ישנן שתי נקודות הרלוונטיות במרבית המקרים:
    יש לשים את הנושא במרכז ולאפשר לדבר עליו ללא הטפה ובכנות. שיחה שכזו יכולה לאפשר לתלמידים להיפתח ולומר דברים שעד כה לא מצאו את האומץ לשתף בהם את האחרים. הרעיון הוא להעצים את כוחות התלמידים להתנגדות מתוך חיבור רגשי. 

     

    אחד משלבי הסיום של התמודדות זו אותה מציע המרכז היא גיבוש מספר תלמידים המעוניינים בכך להתחייב לקבוצת "מתנגדי חרם" שיבטיחו לכיתה ולעצמם להתנגד ולמנוע מצבים דומים בעתיד.

  1. סיוע לקורבן החרם :
    להעניק לו תמיכה רגשית נקייה מאשמה (ראה למעלה).
    יש להבהיר לו שמדובר באירוע זמני תחום בזמן שלאחריו ישובו החיים למסלולם.
    לאתר קורבנות חרם אחרים מהם יוכל להבין את המתרחש.
    זיהוי החרם בשלב מוקדם עשוי לאפשר למבוגר להעניק טובות הנאה קבוצתיות (סרט, בילוי משותף בלונה פארק) באופן שיסכל את החרם.

מה לא לעשות

ההתמודדות עם החרם אינה פשוטה והתמודדות מתוך כוונות טובות שאינה מקצועית עשויה להביא אף להחרפתו.

 

  • בתחילת החרם נמצא יוזם החרם בבעיית לגיטימיות משום העדרה של עילה משמעותית להצדקת החרם ולדרישה מכל חברי הכיתה להשתתף בו. התערבות "מטיפה" מצד גורם סמכותי מספקת את העילה הדרושה ובמהרה הופכת עילת החרם לפעולה כנגד המלשינה ובעל הסמכות. התערבות בעל הסמכות מסייעת ל"צרור" את הכיתה כגוף אחד ומאפשרת ליוזם החרם, כאשר הניסיון העקר לשבירת החרם נשבר, להשיג ניצחון מנהיגותי גם על בעל הסמכות.
  • לצד התמיכה הרגשית שניתנת לילד יש להימנע מלנסות לבדוק עם הילד מהן הסיבות לחרם כנגדו ולהבהיר לו שהתומכים בו יודעים שהחרם מבוסס על קנאה או מאבק כוח.

 

*** בסדנאות המועברות לתלמידים בבית הספר על-ידי מומחי מרכז מצמיחים מוצעות דרכים נוספות, פרקטיות ויעילות להתמודדות עם חרם חברתי. הסדנאות תורמות באופן ניכר הן להפחתת הסיכוי להתרחשות החרם והן להפסקתו בעת שהחל באמצעות גיבוש חברתי-רגשי לתלמידים והבנת תופעת החרם על כל היבטיה.

תלמידים ומורים מעידים כי בבית ספרם נחלו הסדנאות הצלחה רבה- ומה בבית ספרך ?